<h1>ארחות חיים הלכ' סדר תפלת שבת שחרית סימן ג'</h1>
<h2>דף צ.</h2>
אין ערוך אליך ה' אלקינו ואין זולתך מלכנו לחיי הע"הב. כתב הר' יהודה בר יקר ז"ל כמה הגדות יש על עולם הבא יש עולם הבא שהוא ימות המשיח ויש שהוא לאחר מיתה ולא הוי עולם אחר תחיית המתים כי אם גן עדן. וזהו כדברי הרמב"ם ז"ל. ויש שהוא ליום הדין שיהיה בשעת תחיית המתים ויש מפרשי' שיש עולם הבא שהוא לאחר דחד חרוב ויתחדש העולם וכלם לפי האגדות. ויש עולם הבא שהוא ספק בהגדה באיזה מכלם מדבר ומצינו לעתיד לבא לעולם הבא שני דברים הם ומצינו שהם דבר אחד ויש לעתיד לבא שהוא ימות המשיח ומצינו לעתיד לבא שהוא אחר פטירה ואפרשם כסדר. יש עולם הבא שהוא ימות המשיח כדאמרינן בגמרא וחפרה הלבנה וגו' וכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה וגו' ומשני כאן בע"הז כאן בע"הב. ולשמואל דאמר אין בין הע"הז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד מאי איכא למימר כאן משמע דלעולם הבא הוי ימות המשיח. וכן ר' עקיבא אומר באין הן לעולם הבא שנא' ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה זה משמע ימות המשיח וכן במכלתין שש מדות עתיד הקב"ה ליתן להם לישראל. עולם הבא. ועולם חדש. ומלכות בית דוד. ומלכות כהונה ולויה. עולם חדש משמע אחר דחד חרוב ועולם הבא משמע ימות המשיח או תחיית המתים ולא משמע דמיירי בגן עדן. יש עולם הבא שהוא היום לאחר מיתה דאמרינן הכרת תכרת הנפש הכרת בע"הז תכרת בע"הב משמע בגיהנם ולא מיירי לימות המשיח. ועוד דאמרינן בחלק קטן מאימתי בא לע"הב ח"א משעה שנולד וח"א משעה שספר דכתיב לעם נולד כי עשה היינו משמע שהולך אותו קטן מיד שמת לג"ע דלא הוי כנפל ודאמרינן כל הנביאים כלם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא וכו' כאן משמע ודאי דשני דברים הם ואפשר מיירי בג"ע או בעולם חדש. מלפפתו ומוליכתו ליום הדין וכן גבי יוסף ולא שמע אליה לשכב אצלה בע"הז להיות עמה לע"הב היינו ממש לאחר מיתה. בפרק כל כתבי הקדש נמי המקיי' ג' סעודות ניצול מגהינם. ובמכילתא אומר במקומו' ניצול מיום דין הגדול ודין גהינם לאחר מיתה ויש ע"ה ליום הדין בשעת תחיית המתים כדאמרי' בספרי בפ' האזינו אם אינו נפרע מן החיי' נפרע המתים ואם אינו נפרע בע"הז נפרע בע"הב. ויש עולם הבא לאחר דחד חרוב ויתחדש העולם כדאמרינן ויש שהוא ספק וכן הרבה הלומד תורה בע"הז זוכה ומלמדה בע"הב וכן כל המרעיב עצמו בע"הז הקב"ה משביעו לע"הב וכן כיוצא בזה רבים שהם ספק לנו. מצינו לעתיד לבא ועולם הבא ב' דברים כדאמרי' בפר' האזינו גדולה שירה שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבא ויש בה בע"הז ויש בה בע"הב. ומצינו לעתיד לבא ולע"הב דבר א' כדאמר בע"ז ואבע"א לע"הב כדריש לקיש דאמר אין גהינם לעתיד לבא אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ממקום גהינם וגהינם הוי כמיתה מכלל דלעתיד לבא נמי מיירי במתים. ואין לתמוה איך ידונו הנפשות בחמה שהרי נדונות בגהינם ואין אנו מתמיהין עליו. ויש לעתיד לבא שהוא ימות המשיח כדאמרינן בע"ז לעתיד לבא באין עכו"ם ומתגיירין ומי מקבלינן מינייהו והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח ויש לעתיד לבא שהוא ספק כדאמרי' בנדה מצות בטלות לעתיד לבא אפשר דמיירי לאחר מיתה משו' במתים חפשי ואפשר דמיירי בתחיית המתים לאותן שחיו. ואמרינן בפסיקתא יעקב מזומן לסעודת הק"בה לעתיד לבא ספק הוא תחיית המתים או אחר דחד חרוב או אם הוא משל ועוד משל באגדה אחת בספרי בפטירת משה שאין שום ע"הב אחר תחיית המתים כי אם גן עדן שהוא עומד מהיום דכתיב בפרשת וזאת הברכה עד הים האחרון אל תקרי הים אלא היום מלמד שהראהו העולם כלו מיום שנברא עד יום שיחיו המתים עכ"ל.
<h2>דף צט.</h2>
אין ערוך אליך ה' אלקינו ואין זולתך מלכנו לחיי הע"הב. כתב הר' יהודה בר יקר ז"ל כמה הגדות יש על עולם הבא יש עולם הבא שהוא ימות המשיח ויש שהוא לאחר מיתה ולא הוי עולם אחר תחיית המתים כי אם גן עדן. וזהו כדברי הרמב"ם ז"ל. ויש שהוא ליום הדין שיהיה בשעת תחיית המתים ויש מפרשי' שיש עולם הבא שהוא לאחר דחד חרוב ויתחדש העולם וכלם לפי האגדות. ויש עולם הבא שהוא ספק בהגדה באיזה מכלם מדבר ומצינו לעתיד לבא לעולם הבא שני דברים הם ומצינו שהם דבר אחד ויש לעתיד לבא שהוא ימות המשיח ומצינו לעתיד לבא שהוא אחר פטירה ואפרשם כסדר. יש עולם הבא שהוא ימות המשיח כדאמרינן בגמרא וחפרה הלבנה וגו' וכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה וגו' ומשני כאן בע"הז כאן בע"הב. ולשמואל דאמר אין בין הע"הז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד מאי איכא למימר כאן משמע דלעולם הבא הוי ימות המשיח. וכן ר' עקיבא אומר באין הן לעולם הבא שנא' ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה זה משמע ימות המשיח וכן במכלתין שש מדות עתיד הקב"ה ליתן להם לישראל. עולם הבא. ועולם חדש. ומלכות בית דוד. ומלכות כהונה ולויה. עולם חדש משמע אחר דחד חרוב ועולם הבא משמע ימות המשיח או תחיית המתים ולא משמע דמיירי בגן עדן. יש עולם הבא שהוא היום לאחר מיתה דאמרינן הכרת תכרת הנפש הכרת בע"הז תכרת בע"הב משמע בגיהנם ולא מיירי לימות המשיח. ועוד דאמרינן בחלק קטן מאימתי בא לע"הב ח"א משעה שנולד וח"א משעה שספר דכתיב לעם נולד כי עשה היינו משמע שהולך אותו קטן מיד שמת לג"ע דלא הוי כנפל ודאמרינן כל הנביאים כלם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא וכו' כאן משמע ודאי דשני דברים הם ואפשר מיירי בג"ע או בעולם חדש. מלפפתו ומוליכתו ליום הדין וכן גבי יוסף ולא שמע אליה לשכב אצלה בע"הז להיות עמה לע"הב היינו ממש לאחר מיתה. בפרק כל כתבי הקדש נמי המקיי' ג' סעודות ניצול מגהינם. ובמכילתא אומר במקומו' ניצול מיום דין הגדול ודין גהינם לאחר מיתה ויש ע"ה ליום הדין בשעת תחיית המתים כדאמרי' בספרי בפ' האזינו אם אינו נפרע מן החיי' נפרע המתים ואם אינו נפרע בע"הז נפרע בע"הב. ויש עולם הבא לאחר דחד חרוב ויתחדש העולם כדאמרינן ויש שהוא ספק וכן הרבה הלומד תורה בע"הז זוכה ומלמדה בע"הב וכן כל המרעיב עצמו בע"הז הקב"ה משביעו לע"הב וכן כיוצא בזה רבים שהם ספק לנו. מצינו לעתיד לבא ועולם הבא ב' דברים כדאמרי' בפר' האזינו גדולה שירה שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבא ויש בה בע"הז ויש בה בע"הב. ומצינו לעתיד לבא ולע"הב דבר א' כדאמר בע"ז ואבע"א לע"הב כדריש לקיש דאמר אין גהינם לעתיד לבא אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ממקום גהינם וגהינם הוי כמיתה מכלל דלעתיד לבא נמי מיירי במתים. ואין לתמוה איך ידונו הנפשות בחמה שהרי נדונות בגהינם ואין אנו מתמיהין עליו. ויש לעתיד לבא שהוא ימות המשיח כדאמרינן בע"ז לעתיד לבא באין עכו"ם ומתגיירין ומי מקבלינן מינייהו והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח ויש לעתיד לבא שהוא ספק כדאמרי' בנדה מצות בטלות לעתיד לבא אפשר דמיירי לאחר מיתה משו' במתים חפשי ואפשר דמיירי בתחיית המתים לאותן שחיו. ואמרינן בפסיקתא יעקב מזומן לסעודת הק"בה לעתיד לבא ספק הוא תחיית המתים או אחר דחד חרוב או אם הוא משל ועוד משל באגדה אחת בספרי בפטירת משה שאין שום ע"הב אחר תחיית המתים כי אם גן עדן שהוא עומד מהיום דכתיב בפרשת וזאת הברכה עד הים האחרון אל תקרי הים אלא היום מלמד שהראהו העולם כלו מיום שנברא עד יום שיחיו המתים עכ"ל.
